קישורים חיצוניים

רשות המסים (מס הכנסה, מיסוי מקרקעין ואגף המכס ומע"מ)

רשות המסים בישראל הוקמה, הלכה למעשה, בעקבות החלטת הממשלה בדבר איחוד האגפים – מס הכנסה ומיסוי מקרקעין, המכס ומע"מ, ושע"מ (שירות עיבודים ממוכנים), שהתקבלה ביום 15.9.03, במטרה: "לאחד את ניהול נושא גביית המסים תחת מנהל ראשי אחד ולהסמיך אותו על פי חוק להפעיל את חוקי המס הרלוונטיים". האיחוד נכנס לתוקף ביום 1.9.04.
החל ממרס 2013 מכהן משה אשר בתפקיד מנהל רשות המסים בישראל.
הקמת רשות המסים היוותה מהלך בעל חשיבות, הן בהיבט של התייעלות מערכת המס ושיפור השירות לאזרח, והן כחלק בלתי נפרד ממערכת אכיפת החוק בישראל . הרשות מונה כ – 5,00 עובדים.

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור

הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור הוקמה בינואר 2002. הרשות הינה גוף מודיעיני שהוקם מכוח חוק איסור הלבנת הון, התש"ס – 2000 , כדי לסייע במניעה ובחקירה של עבירות הלבנת הון, וזאת כחלק מהצטרפותה של מדינת ישראל למאבק הבינלאומי בתופעות אלה. ביום 1 באוגוסט 2005 נכנס לתוקפו חוק איסור מימון טרור, התשס"ה – 2005 במסגרתו נכללו הוראות נוספות למאבק במימון טרור, ושמה של הרשות שונה ל"רשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור".

למעבר לאתר לחצו כאן >>

רשם החברות

פעולות אגף רשם החברות, מושתתות על חוק החברות, התשנ"ט – 1999, [נוסח חדש], התשל"ה – 1975, פקודת השותפויות ועל פקודת רישום שמות עסק.
בנוסף מפוזרות הוראות שונות בחוקים נוספים, המטילות תפקידים וחובות על האגף. חוקים אלו, באו במטרה לאפשר לציבור לממש זכויות יסוד כמו חופש ההתאגדות.
עבודת האגף נחלקת, לפעולות המביאות ליצירת עובדות חדשות כגון: רישום חברה, שינוי שם חברה ופעולות אחרות, המקבלות את תקפן המשפטי ע"י פעולות רשם החברות ופעולות רישמיות אשר נועדו לממש את עקרון הפומביות.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

רשות התאגידים

רשות התאגידים הינה גוף האחראי על רישום, פיקוח ואכיפה על תאגידים. תפקידה לוודא שתאגידים על סוגיהם השונים יתנהלו על פי הוראות הדין.

עד לפני מספר שנים, פעלו יחידות רישום נפרדות לחברות ושותפויות, משכונות, עמותות, הקדשות ומפלגות. בהדרגה אוחדו היחידות ועל פי החלטת הממשלה, ב-1 באוקטובר 2006 הוקמה רשות התאגידים, כגוף אשר מאחד את יחידות הרישום האמורות. סמכויות הרשמים השונים הוענקו לראש רשות התאגידים. איחוד יחידות הרישום לרשות אחת נבע מההבנה כי יש צורך בארגון מחדש – תפיסתי ומבני – באופן בו מטפלת המדינה בתאגידים. המטרה בהקמת רשות אחת הייתה להעלות את הרמה המקצועית, לייעל את העבודה ולשפר את השירות לאזרח. איחוד הרשמים לגוף אחד מגביר את התיאום בין היחידות השונות וכך מאפשר רמת פיקוח ואכיפה הדוקים יותר.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

וועדת הכספים של הכנסת

תחומי עיסוקה:
תקציב המדינה; מסים לכל סוגיהם; מכס ובלו; מלוות; ענייני מטבע חוץ; בנקאות ושטרי כסף; הכנסות והוצאות המדינה.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

למעבר לאתר חדשות ועדת הכספים לחצו כאן >>

הבורסה לניירות ערך בתל אביב

הבורסה לניירות ערך בתל-אביב ממלאת תפקיד מרכזי במשק הישראלי ויש לה תרומה חשובה לצמיחתו. הבורסה היא "המגרש הביתי" של מגייסי ההון בישראל: חברות ישראליות רבות מסתייעות בבורסה למימון השקעותיהן ופעילותן העסקית והממשלה נעזרת בבורסה למכירת מניות לציבור במסגרת ההפרטה. הבורסה היא גם "המגרש הביתי" של ציבור המשקיעים ותעשיית ניירות הערך בישראל. עבור המשקיעים , הבורסה היא זירת מסחר וירטואלית, משוכללת, לקנייה ולמכירה של ניירות ערך.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

חוק בנק ישראל התש"ע - 2010

חוק בנק ישראל קובע שהיעד העיקרי של הבנק המרכזי הוא שמירה על יציבות המחירים. מכוח חוק זה נקבעת עצמאותו של בנק ישראל, והיא מתבטאת בעיקרה בקביעת הכלים להגשמת היעדים ודרך הפעלתם. המדיניות המוניטרית וההחלטות על הפעולות הנדרשות לשם השגת יעדי הבנק נקבעות על ידי ועדה מוניטרית, והוקמו מנגנונים לבקרה ציבורית ופנימית, כדי להבטיח שעצמאות הבנק המרכזי תלווה באחריות דיווחית (accountability) ושקיפות כלפי הרשות המבצעת, הרשות המחוקקת והציבור. כמו כן הוקמה מועצה מנהלית, שתפקידה לפקח על התנהלות הבנק כדי להבטיח את יעילותה ותקינותה.

למעבר למסמך המלא לחצו כאן >>

בנק ישראל

היעדים העיקריים של בנק ישראל מוגדרים בחוק בנק ישראל תוך קביעת מדרג ביניהם: שמירה על יציבות מחירים, תמיכה במטרות אחרות של המדיניות הכלכלית של הממשלה – בעיקר צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים חברתיים – ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

בנק ישראל הוא הבנק המרכזי של מדינת ישראל. הבנק נוסד בדצמבר 1954, ומקום מושבו בירושלים – בקריית בן גוריון, בקרבת משכן הכנסת, בית המשפט העליון ומשרדי הממשלה. סניף נוסף של הבנק פועל בתל אביב (ברחוב לילינבלום). שלוחה של הפיקוח על הבנקים, המופקדת על ביקורת התאגידים הבנקאיים, ממוקמת אף היא בתל אביב (ברחוב יבנה).
הבנק הוא עצמאי, ויעדיו ודרכי פעילותו נקבעו בחוק בנק ישראל משנת 2010. מטרותיו הן שמירה על יציבות המחירים, תמיכה בהשגת יעדי הממשלה בעיקר בתחומי הצמיחה והתעסוקה וצמצום פערים חברתיים ותמיכה ביציבות המערכת הפיננסית.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

מרכז השקעות – המסלול לסיוע לפי חוק עידוד השקעות הון

המרכז מעודד הקמה והרחבה של מפעלים תעשייתיים ומבנים לתעשייה ע"י מתן מעמד של "מפעל האושר" לתוכנית השקעות. מעמד זה מאפשר ליזם ליהנות מהטבות באחד ממסלולי ההטבות שמעניק החוק. הגוף המחליט במרכז ההשקעות הוא המינהלה שבה חברים נציגי משרד התמ"ת, האוצר, התיירות, החקלאות, משרד ראש הממשלה ונציג הציבור.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

מרכז השקעות–חוק לעידוד השקעות הון–התשי"ט 1959: חוקים תקנות וצווים

מרכז השקעות–חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ"א – 1980

רשות החברות הממשלתיות

רשות החברות הממשלתיות הוקמה ופועלת מכח חוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. הרשות היא יחידת סמך של משרד האוצר ומהווה את גורם המטה הממשלתי לעניין חברות ממשלתיות, בנושא פיקוח הפרטה וביצוע שינויים מבניים בחברות.

הרשות אמונה על כ-100 חברות, ביניהן חברות ממשלתיות עסקיות ולא עסקיות, חברות בנות וחברות בבעלות מעורבת לממשלה ולגופים אחרים. בין החברות נכללות החברות מהגדולות והמורכבות במשק: חברת החשמל, התעשיה האווירית, תעש, רפא"ל, מקורות, חברות הנמל, רכבת ישראל, תשתיות נפט, מע"צ, קרנות ההשתלמות, החברות המשכנות ועוד.

תפקידי הרשות קבועים בסעיף 54 לחוק החברות הממשלתיות:

1. יעוץ לממשלה, באמצעות שר האוצר וייעוץ לשרים בעניינים הנוגעים לחברות הממשלתיות;

2. טיפול, לפי הנחיות הממשלה, בעניינים המשותפים לכלל החברות הממשלתיות או לסוגי חברות;

3.  מעקב אחר מילוי המלצותיו של מבקר המדינה הנוגעות לחברות הממשלתיות וסיוע ליישומן;

4. יעוץ וסיוע לחברות ממשלתיות בניהול עסקיהן;

5. מעקב רצוף אחר הפעילות של כל חברה ממשלתיות, הגשמת מטרותיה, מהלך עסקיה, מצבה הכספי ומדיניות השכר שלה, והודעה לשרים על ממצאיה;

6. בדיקת הדוחות המוגשים לה מאת החברה והחומר שעליו הם מבוססים, והערה הערות עליהם לחברה ולשרים;

7.טיפול וסיוע בהקמה ובביצוע של פירוק, מיזוג, פשרה, סידור, חידוש, ארגון ומכירת מניות של חברה;

8. יעוץ לועדות השרים בעניינים הנוגעים להפרטה וטיפול בביצוע החלטות הפרטה;

9. כל תפקיד, שיוטל ע"י השרים או הממשלה, על הרשות לגבי חברה ממשלתית;

10. כל תפקיד אחר המיועד לרשות לפי חוק החברות הממשלתיות;

למעבר לאתר לחצו כאן >>

המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות

המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות (להלן, המוסד לתקינה) עוסק בתקינה חשבונאית שוטפת, במטרה לעלות את רמת התקינה החשבונאית בישראל, מבחינה כמותית ואיכותית גם יחד ולשפר את הטיב והאמינות של המידע הכלול בדוחות הכספיים.

במוסד לתקינה מיוצגים גורמים שונים מחוץ לקהיליית המקצוע – חברות מדווחות, גופים מפקחים, משקיעים ואנשי אקדמיה. ייצוג זה, מבטיח לא רק תדמית של אי תלות והעדר משא פנים, אלא גם רגישות והענות רבה יותר לדרישותיהם של המשתמשים השונים בדוחות הכספיים.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

לשכת רואי חשבון בישראל

לשכת רואי חשבון בישראל נוסדה בשנת 1931 ומאגדת למעלה מ-12,500 רואי חשבון העוסקים במקצוע ו-170 חברים נלווים.

הלשכה הינה הארגון היחידי של בעלי מקצוע חופשי בישראל העוסק בקביעת הנורמות והסטנדרטים של המקצוע כאשר בנוסף מקפידה הלשכה להיות מעורבת בכל הקשור למהלכים הכלכליים והחברתיים במשק.

לשכת רואי חשבון בישראל מפרסמת תקנים בתחומי החשבונאות והביקורת, היא מעורבת בהליכי חקיקת המסים ומלווה אותה בכל שלביה. הלשכה מקיימת ועדות קשר עם רשויות המסים, המפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח, המוסדות להשכלה גבוהה וגורמים רבים אחרים.

למעבר לאתר לחצו כאן >>

רשות ניירות ערך

רשות ניירות ערך הוקמה על פי חוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968, ותפקידה הוא שמירת ענייניו של ציבור המשקיעים בניירות ערך, כפי שנקבע בחוק.
במסגרת תפקידה מטפלת הרשות, בין היתר, בתחומים אלה:
•    מתן היתר לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעים תאגידים ניירות ערך לציבור. תשקיף הוא מסמך הנותן גילוי מלא של כל מידע החשוב למשקיע השוקל לרכוש את ניירות הערך שהתאגיד מציע לציבור. התשקיף כולל, בין היתר, תיאור של ניירות הערך המוצעים, תיאור של עסקי החברה ואת דוחותיה הכספיים.

•    הסדרת הפעילות של ענף קרנות הנאמנות ופיקוח עליו. במסגרת זו מעניקה הרשות היתרים לפרסום תשקיפים שעל פיהם מציעות קרנות נאמנות את יחידותיהן לציבור. תשקיף קרן כולל, בין היתר, פרטים אודות הצעת היחידות, תיאור של החברה המנהלת את נכסי הקרן והנאמן לקרן, מדיניות ההשקעות של הקרן, נתונים אודות הרכב נכסי הקרן, ותשואת הקרן יחסית למדדי ניירות ערך רלוונטיים, עלויות הכרוכות בניהול הקרן, דוחות כספיים של הקרן ועוד. תוקפו של תשקיף של קרן פתוחה הוא לתקופה שאינה עולה על 12 חודשים מיום פרסומו, ולפיכך כדי להבטיח רציפות בהצעת יחידות קרן נאמנות לציבור על מנהל הקרן לפרסם תשקיף לפחות אחת לשנה.

•    מעקב אחר דוחות שוטפים שכל תאגיד חייב להגיש לאחר שהציע ניירות ערך לציבור וכל עוד ניירות הערך נמצאים בידי הציבור. על מנת לעדכן את המשקיעים בהתפתחויות לאחר שניירות הערך כבר נסחרים על התאגיד לפרסם, פעם בשנה, דוח תקופתי הכולל דוחות כספיים, דוח הדירקטוריון על מצב ענייני התאגיד ומידע נוסף. על התאגיד לפרסם פעם ברבעון דוחות רבעוניים, הכוללים דוחות כספיים ודוח דירקטוריון וכן עליו לפרסם דוח מיידי סמוך לאחר התרחשותם של אירועים מסוימים ובהם כאלו שלהם יכולה להיות השפעה מהותית על התאגיד או על מחירי ניירות הערך שלו. במקביל, עוסקת הרשות במעקב אחר דיווחים שוטפים של קרנות נאמנות.

•    מעקב אחר מפרטים של הצעות רכש. הצעת רכש היא כלי העומד בפני אדם הרוצה לרכוש מהציבור ניירות ערך של תאגיד, אם לצורך יצירת או הגדלת החזקות (אפילו עד כדי מאה אחוזים) ואם לצורך השתלטות על התאגיד.

•    פיקוח על ניהולה התקין וההוגן של הבורסה. במסגרת זו מתבקשת הרשות על ידי הבורסה לבחון הצעות לתיקון תקנון הבורסה המוצעות על ידה ולהמליץ בפני שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לאמץ את אותם תיקונים הנראים לרשות כראויים וכן לאשר הנחיות ותיקונים בהן. כמו כן, עוסקת הרשות בפיקוח על המסחר, בליווי דיוני דירקטוריון הבורסה ובפניות ציבור שעניינן הפעילות בבורסה.

•    רישוי מנהלי תיקים ויועצי השקעות, פיקוח על מילוי חובותיהם וטיפול בעבירות משמעת. במסגרת הרישוי, עורכת הרשות בחינות מקצועיות, מטפלת בבקשות לקבלת פטור מבחינות, מרכזת את רישום המתמחים ומפקחת על ההתמחות. במסגרת הפיקוח על בעלי רשיון, מרכזת המחלקה את הדיווחים של בעלי רשיון לרשות, מפקחת על מילוי חובותיהם בהתאם לחוק ומטפלת בחשדות לעבירות משמעת שהוגדרו בחוק.

•    עריכת חקירות, לפי הוראת יו"ר הרשות, בעבירות על חוק ניירות ערך, חוק השקעות משותפות בנאמנות, חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות ובעבירות על חוקים נוספים מקום שהן כרוכות בעבירות על חוקים אלה.

למעבר לאתר לחצו כאן >>