משולחנו של מומחה המס, ג’קי מצא: החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי במחצית הראשונה של 2019

ג'קי מצא

מומחה המס ג’קי מצא, מנהל רשות המיסים לשעבר, מדווח כי לאחרונה פורסם קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי, על יד רשות המיסים. הקובץ מתייחס למגוון החלטות עבור המחצית הראשונה של 2019 (96 החלטות) על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס על הכנָסַת כספים והוצאתם, בהעברה פיזית במעברי הגבול או באמצעות הדואר.

אחד מן מהמקרים בקובץ (הפרה 2/19), עוסק במפר הנכנס לכאורה למדינת ישראל דרך נמל התעופה בן גוריון, שברשותו 25,050 דולר, 55 אירו, 230 פאונד ו- 22,000 קרונה דנית. זאת מבלי לדווח על הכנסת הכספים למכס, בניגוד לחוק. לכן, נתפסו מידיו 14,600 דולר ארה”ב.

עבור הפרה זו, החלטות הוועדה העיקריות היו:

  • לעניין מקור ויעד הכספים: המפר, אזרח דנמרק, טען כי מקור הכספים הוא מעבודתו כמוכרן של שקדים קלויים מסוכרים בדנמרק, בתקופת הכריסטמס ויעדם לטובת רכישת קרוון בישראל. המפר הציג בפני חברי הוועדה תמונות מהטלפון הנייד שלו המעידות על עבודה כמוכרן שקדים. הוועדה קיבלה את טענות המפר לעניין זה.

  • בעניין נסיבות ההפרה ומודעות לחובת הדיווח: המפר טען כי לא הכיר את הוראות החוק, ואת חובת הדיווח על כספים, ולכן לא דיווח. המפר אף טען כי לא הבחין בשלטי ההסבר הקיימים במקום. וביקש מהוועדה להתחשב בנסיבות האישיות המיוחדות שלו כפי שהציגן. הוועדה לא קיבלה את הסבריו של המפר לעניין זה. מעבר הגבול מרושת בכמות גדולה של שילוט המפרט את חובת הדיווח ואת אופן הדיווח ברמה המעשית. הוועדה קבעה כי על המפר היה לבדוק ולהתעדכן טרם הגעתו למעבר אודות חובת הדיווח.

  • מעבר לכך, כידוע, חובת הדיווח הקבועה בסעיף 9 לחוק הינה מוחלטת ושני תנאים נדרשים על מנת שייקבע כי התקיימה הפרתה. האחד, הכנסת או הוצאת כספים בשווי של 50,000 ש”ח ומעלה, והשני, אי דיווח על כספים אלה. אין חולק כי במקרה זה שני תנאים אלה התקיימו. משכך, קובעת הוועדה כי המפר הפר את חובת הדיווח.

  • נוכח החומרה שייחס המחוקק להימנעות מחובת ההצהרה על הכנסת והוצאת כספים מישראל: הוסמכה הוועדה להטלת עיצום כספי להטיל עיצום בסכומים גבוהים, בשיעור של עד מחצית הקנס הקבוע בסעיף 61(א()4 )לחוק העונשין, התשל”ז-1977 ,או עד פי חמישה מהסכום שלא דווח עליו לפי הסכום הגבוה יותר ומחצית מהסכום הנזכר לעיל כאשר ההפרה הינה ראשונה והיקפה הכספי אינו גבוה.

  • בהחלטתה על גובה העיצום הכספי שיוטל על המפר, שקלה הוועדה והתחשבה במכלול הנסיבות של מקרה זה, לרבות בהיקפה הכספי של ההפרה, בעובדה כי טענותיו לעניין מקור ויעד הכספים התקבלו, בשיתוף הפעולה של המפר עם גורמי האכיפה, נסיבותיו האישיות של המפר והעובדה כי מדובר בהפרה ראשונה מצדו.

  • על בסיס שיקולים אלה, החליטה הוועדה להשית על המפר עיצום כספי בסך של 5,000 ש”ח בלבד.

לעיון בקובץ ההחלטות המלא, לחצו על הקישור הבא:

החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי למחצית הראשונה של שנת 2019